מה זה את'ריום?

את'ריום היא פלטפורמת בלוקצ'יין מבוזרת וקוד פתוח הכוללת פונקציונליות של חוזים חכמים. את'ר (ETH) הוא המטבע הקריפטוגרפי הילידי של הפלטפורמה והמטבע הקריפטוגרפי השני בגודלו לפי שווי שוק אחרי ביטקוין.

השתמשו באפליקציית Bitcoin.com Wallet המולטישיין, הנאמנה למיליונים לשלוח, לקבל, לקנות, למכור, לסחור ולנהל בבטחה ובקלות את המטבעות הקריפטוגרפיים הפופולריים ביותר, כולל אתר (ETH). ניתן גם להתחבר לאלפי אפליקציות מבוזרות (dApps) -- ממשחקים ועד נגזרות פיננסיות -- ברשת את'ריום וברשתות בלוקצ'יין נוספות התומכות בחוזים חכמים הנתמכות באפליקציה.

תוכן עניינים

האם אתריום הוא המחשב של העולם?

אתריום מתואר לעיתים כמחשב של העולם. במובנים מסוימים, זו אנלוגיה הולמת, אך ייתכן שהיא מפספסת כמה מהתכונות החשובות שמבדילות את אתריום ממחשבים משותפים "מסורתיים". היא גם לא מכירה במגבלות של אתריום מבחינת עוצמת החישוב האמיתית שלו. זאת משום שבניגוד למחשב על משותף "מסורתי", לא ניתן להשתמש באתריום, לדוגמה, לעיבוד תמונה של השמים בלילה ולקבוע כמה כוכבים יש בתוכה. עלינו לראות באתריום לא כעובד משותף, אלא כפלטפורמה משותפת.

תכונות מפתח של אתריום

בואו נבחן את תכונות המפתח של אתריום כ'פלטפורמה' ונבחן בקצרה את ההשלכות שלהן:

גישה פתוחה וללא צורך בהרשאה

כל אחד חופשי ליצור, להריץ ולהשתמש ביישומים ברשת אתריום. הרשת לא בוחרת אילו יישומים להריץ, ואין צורך ליצור חשבון (לבקש רשות) כדי ליצור, לפרוס או להשתמש ביישום. במקום זאת, המשאבים של המחשב המשותף מוקצים באופן טהור על ידי כוחות השוק. במילים אחרות, כל אחד שמוכן לשלם יקבל גישה לעוצמת העיבוד של הרשת. זוהי תכונה דמוקרטית רבת עוצמה. משמעותה היא, בתיאוריה, שכל אחד בעולם יכול להשתמש, לדוגמה, בפרוטוקולי פיננסים כמו הלוואות והלוואות שנבנו על אתריום. זה גם אומר שכל אחד יכול לבנות יישום על אתריום, ולהפוך אותו לנגיש לכל אחד אחר בעולם מבלי להסתמך על אישור של מתווך.

שקיפות

כל אחד יכול לראות בדיוק איך מערכת ההפעלה והיישומים שפועלים עליה עובדים. אין אלגוריתמים מוסתרים או תוכנה קניינית, כך שהמשתתפים יכולים להעריך את הפרטים הקטנים ביותר של היישומים לפני שהם מחליטים אם לקיים עימם אינטראקציה. ישנה גם שקיפות מלאה לגבי ההיסטוריה של כל יישום. כל אחד יכול לראות, לדוגמה, בדיוק כמה בטחונות הוחזקו בפרוטוקול הלוואה - מאז הקמת הפרוטוקול ועד היום.

חוסר שינוי

מצב המחשב המשותף, לאחר שהוסכם על ידי הרשת, הופך לרשומה קבועה שלא ניתנת לשינוי. ('מצב' בהקשר של מחשוב מתייחס למידע המאוחסן במחשב. מצב המחשב משתנה על בסיס האינטראקציה בין קלטים חיצוניים ללוגיקה הפנימית של המערכת.)

חוסר השינוי של מצבים נוכחיים והיסטוריים, בשילוב עם השקיפות שתוארה לעיל, מעניק לכל המשתתפים דרגה גבוהה של ביטחון בכך שלא מתבצעת הונאה. כך, במקום לסמוך, לדוגמה, על כך שגורם מתווך או רואי החשבון שלו עוקבים אחר המידע כראוי, תוכלו במקום זאת לאמת אותו בעצמכם.

עמידות

הרשת ורבים מהיישומים שפועלים עליה קשים מאוד לסגירה. זאת תודות לאופי המפוזר והמבוזר של הרשת. מפוזר מתייחס לעובדה שהרכיבים של המחשב המשותף - עוצמת העיבוד והזיכרון שלו - מפוזרים ברחבי העולם. מבוזר משמעותו שאין גוף אחד ששולט. בעוד שלאתריום יש דוברים ציבוריים, הוא לא בבעלות של אף אחד באופן מסוים. זה אומר שבעוד שממשלות, לדוגמה, יכולות לאסור על אתריום - ואולי אפילו לכוון לעבר אנשים מוכרים הקשורים אליו - קשה מאוד למנוע מאנשים רגילים להשתמש בו, וקשה עוד יותר לסגור אותו לחלוטין.

נייטרליות

לבסוף, הפרוטוקול או 'מערכת ההפעלה' מתפתחת בתהליך מעין-פוליטי שבו תרבות של בניית קונצנזוס שולטת והמטרה המוצהרת היא להשיג 'נייטרליות אמינה'. המשמעות היא שאתריום עשוי להסתגל לצרכים של המשתתפים בצורה שתיראה שונה במידה ניכרת מדגמי מחשוב קנייניים מסורתיים. במיוחד, המשתתפים מקבלים דרגה גבוהה יותר של ביטחון שהם תמיד יקבלו גישה הוגנת למשאבי הרשת ושהרשת לא תתפתח בצורה שמעדיפה את הצרכים של קבוצה אחת על פני הצרכים של אחרת.

קראו עוד: איך פועלת הממשל באת'ריום?

אתריום ואיטרציה הבאה של האינטרנט, Web 3.0

במקום להוציא את נהג המונית מהעבודה, הבלוקצ'יין מוציא את אובר מהעבודה ומאפשר לנהגי המוניות לעבוד ישירות עם הלקוח.

-ויטליק בוטרין, מייסד שותף של אתריום

אם אתריום היא פלטפורמה, למה היא משמשת כפלטפורמה? התשובה היא, באופן אופטימי, האיטרציה הבאה של האינטרנט עצמו.

האיטרציה הנוכחית של האינטרנט, הידועה כ-Web 2.0 או Web2, נשלטת על ידי פלטפורמות מרכזיות ענקיות כמו פייסבוק, גוגל, אובר, וכדומה. מודל ה-Web2 מכיל ישויות מרכזיות שמחזיקות בשליטה מלאה על הגישה שלך למוצרים ולשירותים שלהן. במילים אחרות, Web2 בנוי על מתווכים שמונעים ממך גישה מלאה ללוגיקה של המוצרים והשירותים שלהן (שבדרך כלל הם קוד סגור) והם לעיתים קרובות אוספים ומנצלים את המידע האישי שלך למטרות רווח. בנוסף, ברוב המקרים, אין לך באמת אפשרות להשפיע על ההתפתחות של המוצרים והשירותים שאתה משתמש בהם על בסיס יומי.

בעוד שהמשתמשים הסופיים בהחלט נהנו מהמוצרים והשירותים שמספקות פלטפורמות Web2, יש טענה שניתן להעלות שמצביעה על כך שההתערבות והיעדר נייטרליות אמינה במודל Web2 מעכבים את הצמיחה וגורמים לריכוזיות מסוכנת של עושר ושל כוח.

מבחינת עיכוב הצמיחה, שקלו לדוגמה שמפתחים מהססים להשקיע משאבים משמעותיים בבניית מוצרים על פלטפורמות Web2 קנייניות כאשר שינוי חוקים שרירותי על ידי ישות מרכזית עלול להרוס את המודל העסקי שלהם בן לילה.

באשר לריכוזיות של עושר וכוח, שקלו שכאשר יש ישות מרכזית שמחזיקה בשליטה מלאה, למשל, על אלגוריתם חיפוש פופולרי, וכאשר הפעולות הפנימיות של אותו אלגוריתם הן סוד שמור היטב, יש פוטנציאל משמעותי לישות המרכזית לא רק למקסם את האלגוריתם לכיוון הפקת רווחים עצומים, אלא גם להשפיע על זרימת המידע עצמו.

לחלופין, פלטפורמות Web3 מתאפיינות בגישה פתוחה, ביזור, נייטרליות ובעלות משתמשים (ראו "תכונות המפתח של אתריום" לעיל). על ידי מתן מרחב שבו כולם יודעים את הכללים, שבו ההליך לשדרוג הפלטפורמה הוא כולל, ושבו המשתתפים עומדים להרוויח ככל שהרשת תגדל, התיאוריה היא שניתן להאיץ את הצמיחה בעוד שהיתרונות שמביאה הטכנולוגיות של האינטרנט יכולים להיות מופצים בצורה רחבה יותר.

בציטוט בתחילת המאמר, ויטליק בוטרין מצביע על הפוטנציאל של Web3 לקחת את העושר והכוח שמרוכזים כעת בין כמה פלטפורמות שיתוף נסיעות ענקיות (שפועלות כמתווכים המחפשים רווחים) ובמקום זאת להפיץ אותו בין הנהגים והנוסעים עצמם על ידי העצמת שני צדדים אלה של השוק לקיים אינטראקציה ישירה זה עם זה (כלומר, מבלי להסתמך על מתווך).

עבור דוגמה אולי יותר שאפתנית, שקלו איך רשת חברתית Web3 עשויה להיראות. משתמשים יוכלו להחזיק בנתונים שלהם ולהיות חופשיים למנף אותם (או לא). מפרסמים יכולים לבצע עסקאות ישירות עם משתמשי הקצה, ולתגמל אותם על תשומת הלב שלהם במקום לשלם למתווך כדי למשוך קהל קולט. משתמשים, שיכולים להיות בעלי מניות ברשת, עשויים להיות בעלי אפשרות (ותגמול) לקחת חלק פעיל בהתפתחות הרשת על ידי, לדוגמה, הצבעה על הצעות שדרוג והחלטה איך להקצות כספים. משתתפים אחרים, בטוחים בכך שהפלטפורמה יכולה לשמור על נייטרליות אמינה בטווח הארוך, עשויים להרגיש בטוחים יותר להקדיש משאבים לבניית מוצרים ושירותים על הפלטפורמה. הוספת תועלת ופונקציונליות על ידי משתתפים נועזים אלה עשויה למשוך עוד משתמשים ו, בתורם, עוד מפתחים בלולאת משוב חיובית שיכולה להאיץ את הצמיחה של הרשת. עם תמריצים מיושרים כראוי, רשת כזו עשויה לצמוח במהירות תוך התפתחות דינמית ובאינטרסים של המשתמשים שלה.

אתריום היום

החזון הרחב של אתריום כפלטפורמה בסיסית לאיטרציה הבאה של האינטרנט מתחיל לשאת פרי. המציאות היא שהאתריום של היום עדיין נמצא בתחילת דרכו, ולכן, עדיין לא מסוגל להתמודד, ברמה התשתיתית, עם המורכבות של משהו כמו רשת חברתית מבוזרת.

זה לא לומר שאתריום לא נמצא בשימוש כיום. נכון להיום, הוא משמש למגוון יישומים ושירותים, כולל את הבאים:

פיננסים מבוזרים (DeFi): DeFi שואפת ליצור מערכת פיננסית פתוחה וללא צורך בהרשאות. משתמשים יכולים ללוות, להלוות, לסחור ולהרוויח ריבית על הנכסים שלהם מבלי להסתמך על בנקים מסורתיים. למדו על מקרי שימוש של DeFi.
אסימונים לא ניתנים להחלפה (NFTs): אתריום מאפשר יצירת NFTs, שהם נכסים דיגיטליים ייחודיים המאומתים באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. NFTs צברו פופולריות, במיוחד בעולם האמנות, שכן הם יכולים לייצג בעלות על יצירת אמנות ייחודית, אספנות, או אפילו נדל"ן. קראו עוד: מהם NFTs?
גיימינג: אתריום הביא לעלייתו של עידן חדש של משחקים מבוססי בלוקצ'יין. משחקים אלה כוללים לעיתים קרובות נכסים שניתן לסחור בהם במשחק כמו דמויות, סקינים או כלי נשק בצורת NFTs. גיימינג מתמקם כאחת ממקרי השימוש הגדולים ביותר של קריפטו. למדו עוד: מהו המטאברס?
ארגונים מבוזרים אוטונומיים (DAOs): DAOs הם כמו חברות או ארגונים שפועלים ללא סמכות מרכזית. ההחלטות והחוקים נערכים על ידי החברים באמצעות מערכת הצבעה ומיושמים באמצעות חוזים חכמים. ניתן להשתמש ב-DAOs למגוון רחב של מטרות, כולל ממשל, החלטות השקעה או פרויקטים שיתופיים. למדו עוד: מהו DAO?
מערכות זהות ומוניטין: ניתן להשתמש באתריום ליצירת מערכות זהות מבוזרות. המשמעות היא שמשתמשים יכולים להחזיק ולשלוט במידע הזהות שלהם מבלי להסתמך על סוכנויות ממשלתיות או חברות. ניתן להשתמש בזה לכל דבר, החל מהתחברויות לאתרים ועד אימות שמוצר הוא אמיתי.
מעקב אחר שרשרת אספקה: חברות משתמשות באתריום כדי לעקוב אחר ייצור ושינוע מוצרים בצורה שקופה. לדוגמה, צרכן יכול לסרוק קוד QR על מוצר ולראות את ההיסטוריה המלאה של אותו מוצר, מהייצור ועד המדף.