"The Everything Code" היא מסגרת מקרו-כלכלית המסבירה את מחזורי השוק באמצעות קישור בין נתונים דמוגרפיים, צמיחת החוב, תנאי הנזילות והפעילות העסקית למחירי הנכסים בשוקי הקריפטו, המניות והשווקים הגלובליים.
השתמש ב-Multichain אפליקציית הארנק של Bitcoin.com, שזוכה לאמונם של מיליוני אנשים לרכישה, מכירה, מסחר וניהול בטוחים של ביטקוין ושל המטבעות הקריפטוגרפיים הפופולריים ביותר.
סקירה כללית
מאז שנת 2008, הכלכלה העולמית נכנסה לתקופה שאותה מכנים האנליסטים ב-Global Macro Investor בשם עידן הנזילות. על פי "קוד הכול", את הסביבה החדשה הזו ניתן להבין בצורה הטובה ביותר באמצעות משוואה פשוטה אחת:
צמיחת התמ"ג = צמיחת האוכלוסייה + צמיחת הפריון + צמיחת החוב.
עם האטת קצב גידול האוכלוסייה והקיפאון בפריון, הגידול בחוב הפך לגורם המניע העיקרי של התוצר. כדי לקיים את החוב הזה, ממשלות ובנקים מרכזיים מזרימים נזילות אל תוך המערכת הפיננסית באמצעות הקלה כמותית, הוצאות פיסקליות והרחבת המאזן.
התוצאה היא שינוי מבני: השווקים הפכו ל- מונע על ידי נזילות, ולא מונע על ידי תפוקה. מניות, אגרות חוב, נדל"ן, ואפילו ביטקוין כעת הן עולות ויורדות יחד בהתאם לשינויים בנזילות העולמית.
מסגרת זו הפכה במהרה לאחד המודלים המקרו-כלכליים המדוברים ביותר להבנת מחזורי המחירים של הביטקוין והקצב הכללי של שוקי ההון.
סרטון: מדוע הנזילות מניעה את מחזורי השוק
הסרטון הקצר הבא מספק פירוט תמציתי של "קוד הכל" (Everything Code), ומסביר כיצד נזילות, דינמיקת החוב והתנאים המקרו-כלכליים משפיעים על מחזורי השוק בביטקוין, במטבעות קריפטוגרפיים ובנכסים מסורתיים.
כיצד פועל "קוד הכול"
הבסיס למודל הוא התצפית שלפיה תזרימי הנזילות, ולא הגורמים הבסיסיים המסורתיים, הם הקובעים את ביצועי הנכסים. ראול פאל וג'וליאן ביטל מתארים דינמיקה זו כ"שרשרת חיזוי":
תנאים פיננסיים → נזילות → ISM (מחזור עסקי) → מחירי נכסים
- תנאים פיננסיים (כגון שיעורי הריבית, עוצמת הדולר ומרווחי האשראי) משפיעים על היצע הנזילות.
- נזילות, הנמדד על פי מאזני הבנק המרכזי ופעולות משרד האוצר, מניע את ה- מדד ISM לתעשייה, אינדיקטור מוביל לפעילות העסקית.
- מחירי הנכסים - מניות, אגרות חוב ו- קריפטו - מגיבים לשינויים במדד ה-ISM ובנזילות באיחור.
מבחינה היסטורית, הנזילות מקדימה את מדד ה-ISM בכחצי שנה, ומדד ה-ISM מקדים את ביצועי הנכסים בכ-9 חודשים. הדבר מסביר מדוע השווקים נוטים לעלות לעתים קרובות עוד לפני שהנתונים הכלכליים משתפרים, ומדוע הירידות מתחילות בעוד שהתמ"ג עדיין נראה חזק.
עידן הנזילות
בעולם שלאחר 2008, החוב הפך לתחליף לצמיחה אמיתית. הריבית הנמוכה והתערבות הבנק המרכזי הפכו את יצירת הנזילות למאפיין קבוע בכלכלה העולמית.
לפני שנת 2008, הצמיחה הונעה בעיקר על ידי עלייה בפריון והרחבת כוח העבודה. אולם, מאז המשבר הפיננסי, הזדקנות האוכלוסייה וההאטה בקצב החדשנות גרמו לכלכלות להיות תלויות במינוף הולך וגדל. כדי למנוע חדלות פירעון ולשמור על הצמיחה, קובעי המדיניות מגיבים לכל האטה בגלים חדשים של נזילות.
כך נוצר מעגל חוזר:
- הרחבת הנזילות → אינפלציית נכסים → הידוק → האטה → חידוש הנזילות.
כל אחד מהתחומים העיקריים שוק שורי ושוק דובי מאז 2008 — ממניות ונדל"ן ועד ביטקוין — ניתן לייחס את המגמה הזו לקצב זה. הדבר מסביר גם מדוע פיזור הסיכונים המסורתי נחלש: כאשר הנזילות מתרחבת, כמעט כל הנכסים עולים יחד; וכאשר היא מצטמצמת, כמעט הכל יורד.
ביטקוין ו"קוד הכול"
הביטקוין משתלב במסגרת "קוד הכול" בשתי דרכים מובחנות.
ראשית, הוא מתנהג כמו נכס נזילות מקרו-כלכלי. מאז שנת 2013, מחיר הביטקוין הפגין מתאם גבוה עם היצע הכסף העולמי M2 ומאזני הבנקים המרכזיים. כאשר הנזילות עולה, מחיר הביטקוין עולה; כאשר הנזילות מצטמצמת, מחיר הביטקוין יורד.
שנית, הביטקוין מתפקד כ- נכס אימוץ רשת נשלט על ידי חוק מטקאלף, הקובע כי ערכו של רשת עולה ביחס לריבוע מספר המשתמשים בה. ככל שהשימוש בביטקוין הולך וגדל, בסיס הערך הבסיסי שלו מתרחב ללא תלות בתנודות הנזילות בטווח הקצר.
המפגש בין שני הכוחות הללו — מחזורי הנזילות ואימוץ המשתמשים — מסביר מדוע הביטקוין חווה מחזורי עלייה וירידה הנמשכים מספר שנים. הנזילות קובעת את הקצב; האימוץ מגביר את עוצמת התנודות.
המחזור המקוצר של 2021
מחזור 2021 סיפק את אחד המבחנים המעשיים הברורים ביותר למודל זה. רבים ציפו ששוק השוורים של הביטקוין יימשך לאורך שנת 2022, בהתבסס על לוח הזמנים של ההלבינג המתרחש כל ארבע שנים. במקום זאת, המחירים הגיעו לשיאם בנובמבר 2021 ונכנסו לתקופת ירידות ממושכת.
על פי הספר "The Everything Code", הסיבה הייתה פשוטה: הנזילות העולמית הגיעה לשיאה במרץ 2021 בעוד שבנקים מרכזיים החלו לצמצם את תוכניות התמריצים ומשרד האוצר האמריקאי שיקם את עתודות המזומנים שלו.
הנזילות, ולא מנגנון ההפחתה בחצי, היא שגרמה לסיום המחזור בטרם עת. לעומת זאת, המחזורים הקודמים — ב-2013 וב-2017 — חפפו לשלבי התרחבות הנזילות, ובכך יצרו התאמה בין ההשפעות המקרו-כלכליות לאלה הקשורות לצד ההיצע.
נקודת מבט זו מציגה את הדברים באור חדש ה-halving של הביטקוין הנרטיב כגורם תורם, ולא כגורם המניע העיקרי.
מחזור הנזילות הבא (2024–2026)
נכון לשנת 2026, מודל "Everything Code" מצביע על כך שהעולם נכנס לשלב התרחבות חדש. בערך 9 טריליון דולר בחוב ממשלתי של ארה"ב יש לממן מחדש במהלך השנה הקרובה, דבר שידרוש הזרמות נזילות נוספות כדי לייצב את השווקים.
הבנקים המרכזיים כבר החלו להקל את התנאים הפיננסיים כדי להתמודד עם לחצי המימון מחדש ולמנוע לחץ מערכתי. אם המודל יוכיח את עצמו, גל הנזילות הזה עשוי להאריך את המחזור הנוכחי עד בסוף שנת 2026, ובכך נוצר מה ש-Global Macro Investor מכנה "אזור הבננה" — השלב הסופי הפרבולי של התרחבות הנזילות.
במקרה של הביטקוין, משמעות הדבר היא התאמה פוטנציאלית בין צמיחת הנזילות לאימוץ הרשת, בדומה למחזורים כלכליים חיוביים קודמים.
היתרונות שבהבנת "קוד הכול"
- בהירות מאקרו: מסייע למשקיעים ולאנליסטים להבין את תנודות הביטקוין בהקשר של התנאים הפיננסיים העולמיים, ולא כאירועים מבודדים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.
- תחזית מחזורית: מספקת שיטה מובנית לחיזוי המועד שבו השווקים עשויים לעבור ממצב של נטילת סיכונים למצב של הימנעות מסיכונים.
- תובנות לגבי תיק ההשקעות: מסביר מדוע פיזור הסיכונים המסורתי נחלש ומדוע הנכסים הדיגיטליים הפכו לביטויים בעלי בטא גבוהה של הנזילות העולמית.
- מודעות חוצת-שווקים: מקשר בין ביטקוין למניות, לאגרות חוב ולסחורות, וחושף את התלות המשותפת שלהן בזרימות הנזילות.
סיכונים ומגבלות
למרות היותו רב-עוצמה, למודל יש מגבלות.
- סיכון הנובע מפישוט: המשוואה (תמ"ג = אוכלוסייה + פריון + חוב) מתעלמת מהלם גיאופוליטי, פריצות דרך טכנולוגיות והפרעות בשרשרת האספקה.
- חוסר ודאות מדינית: בנקים מרכזיים עשויים לשנות את האסטרטגיה שלהם באופן פתאומי, דבר המקשה על חיזוי הנזילות.
- תחייה מחודשת של הפריון: התקדמות בתחום הבינה המלאכותית או האוטומציה עשויה להחזיר את הצמיחה המונעת על ידי הפריון, ובכך לערער את הנחות היסוד של המודל.
מסיבות אלה, יש להתייחס ל"קוד הכול" כאל מסגרת — ולא כאל כלי לחיזוי דטרמיניסטי.
השוואת "קוד הכול" למודלים אחרים
השוואה זו מראה כי מודלים של נזילות מקרו-כלכלית מספקים הסבר טוב יותר, בזמן אמת, לביצועי הביטקוין מאשר מדדים המבוססים אך ורק על נתונים מהשרשרת או על הנפקה.
מסקנה: הנזילות כמשתנה המרכזי
הספר "The Everything Code" מתמצת עשור של התפתחות מקרו-כלכלית לרעיון אחד: הנזילות היא המניעה את הכל.
משנת 2008 ואילך, החוב הגדל והנזילות המונעת על ידי מדיניות החליפו את הצמיחה האורגנית כבסיס לשווקים העולמיים. הביטקוין, שצץ במהלך מעבר זה, הפך באופן טבעי הן לשקף של התרחבות הנזילות והן למרוויח ממנה.
הבנת מסגרת זו מאפשרת לאנליסטים לפרש את הביטקוין לא כמקרה חריג ספקולטיבי, אלא כחלק ממחזור נזילות עולמי רחב בהרבה — מחזור שממשיך לקבוע את התנהגות הנכסים בשנת 2026 ואילך.
