כוח קנייה הוא כמות הסחורות והשירותים שניתן לרכוש עם יחידת מטבע. לדוגמה, אם דולר אחד יכול היה לקנות גלון חלב לפני 20 שנה וכיום נדרשים שני דולרים לכך, אזי כוח הקנייה של הדולר הופחת בחצי.
כיום, רוב הכלכלנים מעדיפים שיעור אינפלציה נמוך ויציב, אך הציבור לא. קל להבין מדוע אנשים לא אוהבים אינפלציה, מכיוון שהיא מפחיתה את כוח הקנייה. התרשימים למטה מראים עד כמה אפילו המטבעות הפיאטיים "החזקים" ביותר איבדו את כוח הקנייה שלהם לאורך זמן.
כמובן, תמיד קיימת הפחד שכוח הקנייה יכול להיות מופחת כמעט לאפס. זה נקרא היפר-אינפלציה. ישנם דוגמאות רבות בהיסטוריה להיפר-אינפלציה שהובילה לחוסר יציבות בחברה. בשנת 1923 חוותה גרמניה היפר-אינפלציה.
חשוב לזכור את האינפלציה כשמגנים על העושר שלך. פשוט לחסוך כסף בחשבון בנק לא מספיק כדי לברוח מההשפעות ההרסניות של האינפלציה על כוח הקנייה. עליך למצוא הגנה מפני אינפלציה. במאמר זה אנו מתארים בפירוט את האינפלציה וכיצד מודדים אותה, ואיך להגן על עצמך מפניה.
האינפלציה יכולה להופיע במקומות שונים בכלכלה ויכולה להתבטא בדרכים שונות. בחלק זה נבחן כמה מקומות נפוצים שבהם האינפלציה מתמקדת.
מחירי צרכנים: קשה לתפוס את העליות במחירי הסחורות והשירותים שאנשים משתמשים בהם בדרך כלל. הבעיה מתחילה באיך להגדיר "משתמשים בדרך כלל?" קטגוריות נפוצות למדידה כוללות: דיור, תחבורה, מזון ומשקאות, טיפול רפואי, חינוך, פנאי והלבשה. קטגוריות אלו מחולקות עוד יותר, לדוגמה מזון כולל:
התכווצות: במקום להעלות את המחיר של מוצר, הכמות או האיכות מופחתות בעוד שהמחיר נשאר אותו דבר או עולה מעט. מבקרי ההתכווצות מציינים שני חששות עיקריים. ראשית, זהו אמצעי "חמקני" להעלות את מחיר המוצר שרבים מהצרכנים אינם מודעים לו. שנית, התכווצות קשה יותר לזיהוי כאשר מנסים למדוד את האינפלציה. זה יכול לתרום למדיניות ממשלתית לא טובה מכיוון שמדידת האינפלציה פחות מדויקת.
שכר: אינפלציית שכר נקראת לעיתים "אינפלציה דביקה", משום שבניגוד למחירים של סחורות ושירותים, ברגע שהשכר מתחיל לעלות קשה יותר להוריד את העליות הללו. אנשים אינם אוהבים קיצוצי שכר. כאשר השכר מתחיל לעלות, זה יכול להוביל לסחרור של שכר-מחירים.
ישנן דרכים רבות למדוד את האינפלציה
מדד המחירים לצרכן (CPI) מודד ממוצע משוקלל של שינויי המחיר בסחורות ושירותים נבחרים שצרכנים זקוקים להם. זה כולל דיור, תחבורה ומזון.
מדד המחירים לצרכן הליבה הוא מדד לאינפלציה עבור תת-קבוצה של CPI שאינה כוללת מחירי מזון ואנרגיה; הרעיון הוא שמחירי המזון והאנרגיה חווים תנודות דרמטיות במחיר בטווח הקצר. השונות הגבוהה של מחירי המזון והאנרגיה יכולה להקשות על זיהוי מגמות ארוכות טווח באינפלציה.
מדד המחירים ליצרן (PPI) מודד חלק צר יותר של הכלכלה, במיוחד שינויים במחירים שהתקבלו על ידי יצרנים מקומיים. PPI הוא מדד לאינפלציה מנקודת המבט של המוכרים בניגוד ל-CPI שמודד אותה מנקודת המבט של הקונים. PPI יכול להוביל ל-CPI, שכן הוא מראה את הלחץ שמופעל על המוכרים על ידי עלויות החומרים שלהם. לחץ המחיר הזה מועבר לעיתים קרובות לצרכנים, ומופיע מאוחר יותר ב-CPI.
מ דידת האינפלציה כוללת אתגרים רבים. ראשית, היא דורשת מעקב אחר שינויים ברמת המחיר. רמת המחיר היא ממוצע המחירים הנוכחיים של כל הסחורות והשירותים בכלכלה. למרות שקל למדוד את שינויי המחירים של סחורות ושירותים בודדים, זה בלתי אפשרי באופן פונקציונלי למדוד את שינויי המחירים של כל הסחורות והשירותים האפשריים בכלכלה. לכן, מדידת האינפלציה תמיד תיפול קצר מלכידת שיעור האינפלציה האמיתי.
אתגר אחר שקשה לקחת בחשבון הוא שמדידות האינפלציה חייבות להתעלם משינויי מחיר המתרחשים מסיבות כמו נפח, איכות או ביצועים. לדוגמה, אם מחיר כוס קפה עולה מ-1.00 דולר ל-1.50 דולר אך הכמות מוכפלת, אז זו לא אינפלציה, זה למעשה ההפך - דפלציה!
שינויי עלות אחרים הם אפילו קשים יותר לכימות כאינפלציה או דפלציה. לדוגמה, בשנת 2006 מכשיר BlackBerry Pearl המוביל בתעשייה היה להיט מרכזי, שעלה 400 דולר. סמארטפון עם מפרט גבוה בשנת 2022 עולה כ-1,200 דולר, אך יכול לעשות הרבה יותר. כמה מהעלייה במחיר של 800 דולר היא אינפלציה בהשוואה להרחבת הפונקציות, האיכות והערך?
בסופו של דבר, חשוב לזכור שמדידות האינפלציה, למרות שהן שימושיות מאוד, אי נן מושלמות.
ישנן שתי אסכולות עיקריות למה שגורם לאינפלציה. קבוצה אחת מאמינה שהגורם המשמעותי ביותר הוא היצע הכסף. הקבוצה האחרת מאמינה שהגורם החשוב ביותר הוא הדינמיקה של ההיצע והביקוש.
היצע הכסף: כאשר ממשלה יוצרת יותר כסף, המחירים יכולים לעלות כאשר הכסף נכנס למחזור הכללי. זה נכון במיוחד אם הכסף שנוצר לא משמש ליצירת צמיחה כלכלית אמיתית בכלכלה. אנשים לעיתים קרובות מעבירים את עושרם מחוץ למטבע הפיאטי מסיבה זו. אמצעי ערך מסורתי כמו זהב יש לו שיעור עלייה נמוך בהיצע. רק כמות מסוימת נלקחת מהאדמה, מעובדת ונמסרת כל שנה. עליות היצע הנדל"ן הן כמעט אפסיות, אם כי הן קיימות. אחת הסיבות לכך שלביטקוין יש היצע קבוע היא לוודא שהוא לא יוכל להיות מופחת כמו מטבעות פיאטיים, שהם בשליטת הממשלה.
היצע וביקוש: שינויים מסוימים בהיצע ובביקוש יכולים לגרום למחירים לעלות לאורך זמן. שני המקורות העיקריים לאינפלציה משינויים בהיצע ובביקוש הם:
כמו רוב הדברים, יותר מדי נחשב בדרך כלל לרע כמו גם פחות מדי. אינפלציה גבוהה שוחקת את כוח הקנייה של אנשים שחסכו ופוגעת או סוגרת עסקים שנאלצים כעת להתמקד בסיכוני אינפלציה. בסביבות אינפלציה קיצוניות ומתמשכות, זה יכול להוביל להיפר-אינפלציה, שבה אובדן אמון במטבע מוביל את המח זיקים לנטוש אותו לחלוטין לטובת מטבעות זרים.
לעומת זאת, דפלציה יכולה להוביל למצב שבו ירידות ברמת המחיר מובילות לירידה בייצור, שבתורה מובילה לירידה בשכר ובביקוש, מה שמוביל לירידות נוספות ברמת המחיר. סחרור דפלציוני.
רבים מקובעי המדיניות הממשלתיים רוצים לכוון לאינפלציה מתונה. אינפלציה מתונה יכולה להוביל להערכת נכסים, לעודד השקעה. היא גם מרתיעה מחיסכון לטובת הוצא
נזילות יש לה מספר משמעויות מעט שונות אך קשורות זו לזו. למטרות קריפטו, נזילות בדרך כלל מתייחסת לנזילות פיננסית ונזילות שוק.
קראו את המאמר הזה →נזילות יש לה מספר משמעויות מעט שונות אך קשורות זו לזו. למטרות קריפטו, נזילות בדרך כלל מתייחסת לנזילות פיננסית ונזילות שוק.